איה הבל אחיך? – השומר אחי אנוכי?
תחבולותיו של האגו רבות ומגוונות. הסיפור הזה מספר על הפיצול. על כך שאתם מאמינים כי לפעמים אתם ראויים ולפעמים לא. לפעמים אהובים ולפעמים לא. לפעמים ראויים לחסד גדול ולפעמים לעונש מוות.
הסיפור הזה מדבר על השכחה של האהבה האחת. הסיפור הזה מדבר השלכת הפחד, השנאה, הקנאה, על אותו אח שעמו אתם הולכים הביתה.
האגו מספר סיפורי כזב על כך שבהכחשת האח הזה, בהעלמתו את עולם האמת – יעלם הבית יעלם האב ותעלם אהבתו.
האשמה תתפוס את מקומה של האהבה, אשמת נצח שלעד תסתיר את אהבתו האחת השווה לכל בניו ובנותיו.
השומר אחי אנוכי?
איני יודע אותו, איני רואה אותו, העלמתי אותו כדי לא לראות את עצמי.
הבא ואקרא לו.
הבא ונהיה אחד באהבתנו לאלוהים אבינו.
הבא נוותר על כל האשמה כי אין אפשרות שאח אחד יוכחש, יעלם.
עם האח הזה נלך הביתה יחדיו אל אהבתו של אבינו.
האהבה היא אחת לכל בניו ובנותיו היפים והטהורים.
העדפה אינה אפשרית. פיצול אינו אפשרי. העלמת אח אינה אפשרית.
ביחד אנחנו הולכים, אחד אנחנו, בְּנוּת אחת מאוחדת באהבת אבינו.
הבא נלך יחדיו.
את מנחתנו נגיש לאח העומד לצידנו.
מנחת האהבה. סליחה.
זה באורו של זה נצעד ביחד בדרך המובילה אותנו אל השמים.
מנחתנו משותפת. נגיש את הסליחה זה לזה.
נגיש את אהבתנו האחת לאבינו.
אין הבדלים במתנות האלוהים.
אין הבדלים בשלומו.
סיפור המוות, הפירוד, האשמה, יחדל להתקיים בשכלנו אם נסכים להגיש את מנחתנו המשותפת ואהבת אין קץ, סליחה עמוקה, שלווה גדולה.
שומר אני אותך אחי כשם שאני שומר את עצמי.
יודע אני אותך אחי כשם שיודע אני את עצמי.
את מנחתי אגיש לך
את מנחתך אקבל
יחד נלך בשמחה ובשלווה
יחד כי אין הבדלים.
מעולם לא היו.
מנחת סליחתי מוגשת לך.
אגיש אותה גם לשכלי.
שמח האב הקדוש בבניו ובנותיו המאוחדים היפים והטהורים,
אותם ברא בדמותו – אהבה בלבד.