10.10.23 שעה 9:30 מטע
תשובות למחשבותיי אודות המלחמה והאם היה יכול למנוע אותה במסירת אזהרה אל שכלי
בתי, הו בתי רבת חסד,
אקראך, ומדוע זה תנהי אחר מקומות זרים?
כפלי מחשבות נסתרות, עמעומי התרגשויות.
והרי באת לבקשני ואקראך בתי, ואקראך להשיבך בדבר שאלותייך.
ובזאת פנה שכלך אלי להעירו מתרדמת נהי ושכול, ועצב ותוגה,
ומשטמות שכלך מבקשות להפיס דעתך.
כי בא גשם שחור, ניתך במהלומי פחד על אחייך כולם.
ובכן בתי, בוא אבוא ואסביר דברי נסתרות.
בוא אבוא ואפיס שכלך,
ומן הדעת ארווה צמאונך,
לבל תדעי בנפשך הדואבת אפשרות אשר נלקחה. כי לא הייתה כזו מעולם.
בתי הנשגבת האחת אשר לי,
השומעת אותי, ואת מילותיי מכתיבה אל העולם, למען ידעו יפעת השמים וברכתם.
דעי כי משטמות לב, ושכל הנגדע, הם שירעיפו מתבני שטנה לשוב ולהשתלח,
יפרצו כתופת אש, כלהבת שחורים, וירעילו מחשבותיהם של רבים אשר דעתם נשתכחה.
הו בתי, רבות מהלומות הכאב על הארץ, רבות משטמות הזעם ורעיונות האימה.
ובכן ילדתי, לא בידייך היה לעצור כל אלו, כיוון שהיו מוצאים דרכם אם לא בזו באחרת.
כי לא נרפא שכלם, ונותר כלוא בחשיכה בשלטונות זדים.
ואת בתי, היי נא בשלום, כי עלייך להביא את השלום במילותיי, למען ידעו אחיי כי שלום להם.
ואף כי נִתְרַכְּבָה דרך, וקמו קולות החושך, ובאו מעשי זדים לשלול חיים של המהלכים על האדמה בשליחותם, הרי שבמעגלי האור האין סופיים, מתאחדים שכליהם באור, ועוטפים ועוצמים את אחיהם עמם, ומביאים אך ברכה וחסד, ולא נשללה מהם שליחותם, כי אם יפארוה עוד בהבאת השלום.
ולמחשכי השכול על הארץ הָבִיאוּ שלום.
הביאו את ברכת השמים, ואת ידיעת שלומו השורה בכל.
כי על אף היות ילדיו מסוכסכים, ואיבה נשמטת, ומסמאה, ומאפילה צעדיהם, ומחשכי שכליהם מרבים הרג וטירוף, ישמור צעדיהם באור. כי לא באו ללמדו ושכחו הלכותיו. ובאם שכחו זקוקים לתזכורות ממנו ואת אלה יביא אל שכלם בעדכם היודעים את השלום.
בתי הנזהרת, שמרי מילותיי באור למען אחיי,
שמרי תבונת השמים בשכלך, למען ידע העולם את כוונת השלום,
את שלמותו אשר בכל, את שלמות בריאתו במחשבת אהבתו.
שמרי מילותיי והוראתי למען אחיי, להביא בפניהם שירתו ואהבתו.
ואנוכי אשמור שכלך בשלום בהפקידך אותו בידיי.
בתי ההולכת באור, לכי בשלום והביאי את השלום.