קריאה אל הנשים למסע השליחות

אחת כנגד רָאשׁוֹת השבט.
אחת כנגד בעלות הנחלה.
אחת ואחת תעמודנה 12 תלמידותיי הנותנות הסכמתן להיענות לקריאתי ולרפא חייהן ושבטן.
כי לכך באו ולזאת הגיעו הנה לתת הסכמתן
אל מול כל אדירי יושבי המחוזות,
אל מול מנהיגי ההחלטות,
אל מול קובעי סדרי הארץ אשר אינם יודעים עדינותן ושליחותן.

ובזאת באו להציג פניו ולהראות עיניו.

הרואות מחילה, ועדנות וזכות וטוהר וסליחה ויושר וכפרה.
לא בראייתו ניבטים כל אלו כי אם בשלומו האחד.
שכן לא נזדקקו לאלה כי לא היה צורך בהעדר אף לא אחת מתכונות שלמותו.
וכעת נזקקת הבנות לסליחה, לא כי מתנתו היא, אלא כי תשובתו האוהבת לעיוות מחשבתי כה גדול.
וכשם שנעשה, כך הונצח התיקון. והריפוי, עליו אֲמוּנוֹת נשות השלום שליחות החסד היודעות מלאכתן.

ואליכן קורא אני להתאחד להבנת שליחותכן על הארץ,
כי חייכן אינם שלכן להתקטן בהן.
לא נותר עוד זמן לְשִׁכְחָה.
וּבָכֶן זיכרון אהבתו, עליו להימסר כי יודעות בנותיו את אשר עליהן לעשות
למען ריפויים של השבטים כולם.
באנה השליחות התאחדו למעני בשליחותכן,
כי אוביל אתכן בדרך שלום להושעת הבנות כולה מחלומות האימה והצער.

תפקידכן הינו בהתעוררות מאוחדת,
כי הבאת שלומו תעשה על ידכן היודעות את השמים למענו.
לא תקום מושיעה אשר עמדה מלכת.
ולכן בנותיי התעוררנה אל שליחותכן כי בא הזמן.