מילים טובות לי אלייך.
מילות ברכה הן
מילות תודה.
ביום הזה שבו אתם מציינים את חורבן בית המקדש
שבו הנפרדות הייתה כה גדולה
עד שלא הצלחתם לזהות זה בזה את אור השכינה
דבר מזה אינו ממשי.
ובכל זאת ראיתם במקדש החיצוני אליכם את סמל המפגש, את סמל האור והשכינה.
גם הרס בית המקדש אינו אלא סמל אותו אתם פרשתם כעונש על אי קיום מצוות אהבת רעך כמוך.
המקדש שהיה כה יקר ללבכם, אשר סימל את טוהר משכנו של אלוהים ועבודתו, נופץ לרסיסים כמו אשליה שמתנפצת.
למעשה קיים המשכן הזה, משכן האלוהים, המזבח ההיכל הקדוש, המקדש, בשכלכם המאוחד.
דבר לא נפגע, לא נותץ, לא הושחת, כי אם שלם ועומד ניצב איתן בשכלכם, משכן האלוהים בו אתם שוכנים ביחד איתו.
ההזכרות באותו חורבן מבקשת את סליחתכם מפני שדבר לא נחרב.
הזכרות באהבת האלוהים, באהבה שאתם, המתקיימת מעבר לכל זמן ומקום.
ההזכרות הזאת היא זו שתאפשר לכם את ההכרה בקדושתכם.
זיהוי האור והקדושה באח העומד לידכם, זיהוי המשיח שבו היא הגאולה.
בית המקדש לו אתם מחכים כבר קם.
לנצח קיים ונישא במלא תפארתו כרעיון זוהר בשכלכם המואר.
בכל פעם שאח מזהה את השכינה באחיו נבנית עוד לבנה בהיכל הקודש.
קדושתכם מאירה את ההיכל באור יקרות
אתם נוכחים בו לנצח, מאוחדים אהובים שלווים ובוטחים,
נחים בו עד עולם.
אבני ההיכל עשויות אור הן ואורן יאיר לנצח.
בכל פעם שאני מנסה להעיר אתכם בעדינות משנתכם אני מזמין אתכם אל אותו היכל קודש, אל אותו מקדש, אל אותו משכן בו אלוהים ממתין לכם בסבלנות ובאהבה.
בכל פעם שאתם בוחרים להישאר בשנתכם העמוקה ולחלום על חורבן הבית אני שולח עוד תזכורת לתוך החלום ומזמין אתכם בעדינות להתעורר.
חלום החורבן אינו אמיתי בדיוק כמו חלום התקומה.
הבית על כתליו וקירותיו, הזהב אשר בו, ספרי הקודש, חפצי הקדושה הרבים שנבזזו ונהרסו, האמונה בממשותם היא אמונה בסופיות ובמוות.
אין אפשרות שבית המקדש הנצחי נהרס או הושחת.
ממש כשם שאין אפשרות שביתו של אביכם אינו קיים עוד. דבר זה אינו אפשרי.
לכן ביום זה אני מזמין אתכם בעדינות להתעורר, להתעורר אל רעיון הקדושה והמקדש שקיים בשכלכם.
כל שכל נושא בתוכו את האור, אבן היסוד של המקדש, הבית, בית אביכם.
המשכן נמצא בשכלכם.
הקדושה הנה מהותכם.
הסליחה היא דרככם.
האהבה היא אתם.
אני קורא אליכם להכיר ברעיונות אלו על מנת שהתקומה השלישית
תהייה הווה בזיכרונכם ובהווייתכם ממש עכשיו בזמן הזה
כפי שהיא הווה מאז ולעולם.