14.8.23 שעה 19:00 מטע הנחיות לראיון עם שירה
*ישוע על מה אדבר בראיון?
דברי בתי על מחויבות.
*מחויבות.. אני לא מרגישה שאני בדיוק…
הנה לך בתי, ראי מצב זה בו הנך מקדישה זמנך לדעת דבר כה פעוט. ואת הזמן בחרת להקדיש אלי לשאלה זו, שכן טובתם של אחייך ניצבת מעל לכל בידיעתם הפשוטה את האמת.
מה עליך ללמדם?
במה להשקיע זמנם?
אם כן בתי הנה לך התשובה.
כי מחויבותך הנה לדבר הזה, וזה בלתי ניתן שישתנה.
*זה נכון, כי הסכמתי להקדיש את הזמן להקשבה.
ומעבר לכך בתי. הסכמת להביא גאולה.
*ואם אני מקדישה את הזמן להקשבה, מדוע יש דברים שאיני יכולה לדעת? או מרגישה שאיני יכולה?
הדבר הוא כך בתי מפני ששכלך ממאן לקבלם. חשובה ההדגשה בנקודה זו, כי בחירתך המודעת אינה בדבר הזה במכלול רב של הדברים. יתכן שרצון יעמוד מנגד לאי-הסכמה.
ואולם, חזקה היא הכרעתך בדבר ידיעתך המוגבלת או אפשרותך המוגבלת לידיעת מכלול הדברים.
מנגנון זה הינו רב עוצמה, ויתכן אף לרגעים יעמוד, לצורך המשך הליכתך במשעולי העולם. שכן ידע אין סופי אינו יכול להיות מוכל בשכל המוגבל עדיין, לחשיבתו המצומצמת בתודעתו הקשורה לגוף.
ויתכן בתי כי מנגנוני הנפש מעכבים ידיעותיך, ואלו חזקים בפירושם השגוי אך המוצק אודות עולם הזקוק להגנה.
כך או כך בתי, עלייך להיות בסליחה לכל דבר הנבצר מידיעותייך בזמן נתון. שכן אשמה תעצים את מוגבלותו של השכל ותשמרך בחשכה לזמן ממושך.
*ישוע, מה עוד חשוב שאדבר עליו?
הסכמתך העקבית הינה הדגמה חיה לכל אחייך.
*חמש שנים אנחנו הולכות בדרך והרבה פעמים ההרגשה היא שלא הבנו נכון, או שקיבלתי את הפרטים
באופן שגוי, שעשיתי טעויות והטעיתי אותנו בדרך. זו הרגשה לא קלה.
אכן בתי מסתרי ליבך פרושים לפניי, ואדעך בתי כידיעת אב את בתו, אך בכל חששותיך התמדת לכת בדרכיי והקשבתך הינה צלולה.
הן הסבירותי בפניכן על תעתועי ארץ, על הלכות מחשבה שגויים ועל הבטחות שווא הנתפשות כממשיות. הבנתכן הצרה הינה תוצאה של שכל מפוצל, ובזאת איטיב דרכיי להסבירכן פעם ועוד פעם.
*אז זה אומר בעצם שלא טעיתי?
לא אוכל להסבירך אודות טעות, כיוון שמכלול הראיה היא צרה כל כך.
לא ניתן לאמוד הנחיית השמים במובן שבו השכל תופש אפשרויות ההוויה על הארץ. ולכן בתי טוב תעשי אם לא תאמדי הנחיותיי והקשבתך בהן, במושגים מצומצמים אלה.
*עדיין, עלינו להתנהל כאן על הארץ ולדעת מה עלינו לעשות..
ובזאת אנחה צעדיכן ככל אשר תבקשוני.
ובאשר לתלמידיי, תלמידותיי, הניפקדו היום הזה להאזין לשיחתנו זו,
אמסור גם אמסור כי התנהלות על הארץ עליה להיעשות מתוך הקשבה צלולה. ואף כי נדמה וידיעותיכן נבצרות אין הדבר כך.
פתיחות שכל הינה הכרחית למורי האלוהים ודרכם נמסרת, ובלבד שיתנהלו כדרך הקשבתם בה.
ילדיי הזכים היודעים את הוראתי תמהים בשאלות העולם, אך ממאנים להשיאני בהנחייתם בדרך.
ומדוע יבקשוני ובל יתנו שכלם אלי?
עוד זאת בתי, בדבר שמי ונשיאתו בפני יושבי ארץ.
הנה את, לא ששת אֱלֵי מזור בנשיאת שמי.
רבים הם אשר ירחיקוני מיפעת שכלם בהתמירם בי דברי עלומה ומסתרות לב.
ובל ישיאוני בשמי כי לא חפצו בו בקרבם.
ובכן בתי הנה את בהליכתך בדרך ואהבתך דבקה בי, ועדיין בשמי טרם סלחת ושמחתך אינה שלמה.
*זה נכון ישוע, התמודדיותיי עם משפחתי ודעותיהם.
סליחתך נדרשת כמו גם סליחתם של כל אחיי.
והביאוני באור למענם, למען תשקוט נפשם ושכלם.
ובעבורך בתי, ובעבור מי מתלמידיי אשר ישמרוני בחשיכה, שָׂאוּנִי באור.
*תודה ישוע.
ועוד חפצת לתאר נשיאתך כדרך הניסים, אך אל נא תשיאוני בלעדיי כדרך הסתרתכם.
בתי הנאצלת, כה רבות נפלאותייך להשיא לכל אחיי בעדי.
עוד ממתינים דבריי כולם להימסר, והנם כחול הים, ככל אשר תשאלוני.
ואת בתי מסרי לכל אחיי אהבתי
ואת שלומו של אלוהים מסרי, כי בעדך מסרתיו.
שלום ילדיי, ברכות ותודות בשמי.
ישוע הנצרתי ההולך באורו
בְּעֶדְרָם של אחיי להובילם בדרך האור.
שלום וברכות בְּהַגִּיעֵנִי עדיכם ממנו ואליו עד קץ הימים כולם.