7.10.24 אודות הסליחה לכבוד יום הכיפורים (שנה לפרוץ מלחמת חרבות ברזל) מטע 20:20
שמעי בתי אך זאת והסכיתי ממרום שומעך
כי את מילותיי אשר בעבור אחיי אמסור, ללמדם על הסליחה כאשר ביקשת לדרשני.
הנה ילדיי הזכים המהלכים בסבכי שיכחה,
ההומים בליבם אחר שלומם הממאן לבוא
כמו מונח היה בצילם, רחוק באין מפגיע.
הו ילדיי הזכים, התמים , הנרגשים כל כך לידיעת האמת.
אבשר לכם בזאת כי תכליתה של הסליחה הינה מודעותכם לאהבה.
אי אפשר כי תישאר זו נסתרת והומה המיית נשכחות.
אהבתו הינה כוחכם, שמחתכם, הִוָּשְׁעוּתְכֶם בו.
הסליחה תציב רגליכם בַּמֵּצׇרִים, ותיקחכם מעלה מהם וגבוה אל מחוזות רינת האינסוף.
אינה מתכוונת להשאירכם בכל מקום נשכח.
נתינתכם בה הינה שלמה;
כי בראותכם אח בחפותו המושלמת, צָבְעָה יפעתכם בתכלת וארגמן מלכותו,
שורה בקדושתכם מבעד ראייתכם הקדושה.
לא תחמוד זהירותה לחרוץ דין מנגד
כי אם תקום בזוהרה לקרון דרכה את החפות אשר בכל.
ובזאת חפצתי ללמדכם להשתמש בה בידיעתכם כוליותה המזהרת.
כי אחד לא יוּצָא ממנה בידיעתה השלמה.
ובזאת חִזְרוּ בהוראתי בהסכמתכם לתיתה לכל אח, לכל רעיון אשר אינו נכלל בעולמה,
כי באה מן האמת לברך שכלכם הרכים, ולהושיע דרככם ממחשבות הפחד הדלות.
ברכות ילדיי הנִוְשָׁעִים בכל פעם בה מסרתם שכלכם לאורה,
כי באה זו לברככם כרטט שי ממנו, להזכירכם בשכלו האחד
היודע כל ילד מילדיו בשלום.